#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב. 1 השוכר בית האם מותר לשוכר להוציא את המזוזה כאשר יוצא מהבית, (ומה הדין בשוכר מגוי)?	אסור לו להוציא. ומעשה באחד שהוציא וקבר את אשתו ושני בניו. אבל השוכר מגוי מוציאה.	בבא מציעא קב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קב. 2 המשכיר בית לחברו למי שייך הזבל שבחצר, והיוצא מהתנור והכירים. ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה הדין ברפת שבחצר?</p>"	"הזבל - אם השכיר גם החצר: ודאי לשוכר. אם לא השכיר את החצר: אם השוורים של השוכר - לשוכר, אם השוורים של המשכיר - למשכיר, שוורים שבאו מעלמא - למשכיר, שחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו [בחצר המשתמרת].<p dir=""rtl"">היוצא מהתנור ומהכירים - של השוכר.</p><p dir=""rtl"">רפת שבחצר - לבעה&quot;ב, שסתם המשכיר חצר לא משכיר רפת שבה.</p>"	בבא מציעא קב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב. 3 השוכר ששם כלי מתחת השוורים לזכות בזבל בחצר המשכיר האם קנה ומדוע (אויר חצר האם קונה)?	"כיון שעדין לא קנתה את זה החצר למשכיר, קנה השוכר.<p dir=""rtl"">ואף שאויר חצר נמי קונה, ביאר אביי דוקא שהדביק הכלי בשולי פרה, ורבא אמר אפי' שם כלי באויר, שאויר שאין סופו לנוח ומפסיק כלי פשיטא ליה שאינו כמונח [ובלא מפסיק כלי הסתפק].</p>"	בבא מציעא קב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קב. 4 האם חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו?<p dir=""rtl"">ואם כן למה במציאה קונה רק בשיצאה לו שם מציאה בעיר. ולמה יוני שבך ויוני עליה חייבות בשילוח ואסורות בגזל מפני דרכי שלום?</p>"	"אמר ר' יוסי בר ר' חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו.<p dir=""rtl"">מציאה שקונה רק כשיצאה לו שם מציאה - זה דוקא בחצר שאינה משתמרת, וכיון שיצאה לו שם מציאה בדילי אינשי מינה וזה משתמר.</p><p dir=""rtl"">בעקרון היה אפשר לומר שחייבות בשילוח מזמן שיצאה רובה עד שתצא לגמרי שעדין אינו קונה ובכל זאת איסור גזל מפני דרכי שלום יש על האם או אפ' על הביצה מכיון שדעתו עליהם. אבל אחרי שאמר רב יהודה אמר רב אסור לזכות בבצים כל זמן שהאם רובצת עליהם אף חצרו אינה קונה. אמנם לגבי גדול אין נפק&quot;מ בגזל שהרי חייב לשלח, אבל אם קטן גזלה, אביו חייב להחזיר מפני דרכי שלום.</p>"	בבא מציעא קב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב: 1 המשכיר בית לחברו בי&quot;ב זהובים לשנה, או מדינר לחודש, או שאמר שניהם 'שנים עשר זהובין לשנה מדינר לחדש', והתעברה השנה. למי התעברה?	"השכיר לשנה - התעברה לשוכר.<p dir=""rtl"">השכיר לחודשים - התעברה למשכיר.</p><p dir=""rtl"">שנים עשר זהובין לשנה מדינר לחדש - רשב&quot;ג ור' יוסי אמרו חולקים את חודש העיבור. רב אומר תפוס לשון ראשון. שמואל אומר בתחילת החודש הכל למשכיר שמוחזק בקרקע, בסוף החודש הכל לשוכר שמוחזק בכסף, באמצע החדש יחלוקו. רב נחמן אמר הכל למשכיר שהוא מוחזק בקרקע {ולא משנה מה אמר קודם}.</p>"	בבא מציעא קב:		
